היגיינה אוראלית לחולים עם ליכן פלנוס

07/03/2016

 

היגיינה אוראלית לחולים עם ליכן פלנוס
מאת: ענת ברכה - שיננית מוסמכת



ליכן פלנוס היא דלקת כרונית של העור והמוקוזה האוראלית. מחלה זו פוגעת באחד מתוך חמישים אנשים מהאוכלוסיה המבוגרת. המחלה בד"כ מתפתחת בגיל העמידה ובעיקר במטופלים מבוגרים למרות שגם ילדים יכולים להיות מושפעים ממנה.

הגדרה ומיקום:
ליכן פלנוס משפיעה על העור, על המוקוזה האוראלית או על שניהם.
אצל 40% - 10% מהפציינטים הפגיעה בעור תאופיין ע"י פפילות עגולות שטוחות וקטנות. וכן שטח גדול שעל פניו ישנם נקודות מורמות וביניהם קווים ישרים.
הפצעים יכולים להתפתח בכל מקום אך בעיקר באזור הלומברי (גב תחתון), באזור החיצוני של המרפק, הרגל התחתונה ובחלק הפנימי של האמה.

ביטוי המחלה בפה
ליכן פלנוס יכול להתפתח בכל מקום בפה אבל בעיקר על המוקוזה הבוקאלית (רירית הלחי), באזורים וסטיבולרים כאשר החלוקה כמעט תמיד בילטרלית אך לא תמיד סימטרית ובשטחים צדדיים של הלשון והג'ינג'יבה. התפתחות המחלה לא צפויה על החיך ומתחת ללשון.
מחלה זו כרונית. וממצב זה יכולה להתפתח קנדידה אוראלית.

המחלה מתחלקת לשישה מצבים קליניים:
.1 צורה רטיקולרית-שלוחות.
2. צורת פלאק-רובד.
3. בצורת פפילה.
4. אטרופיק - לבן מתקלף.
5. ארוזיבי - אדום מתקלף.
6. בצורת בועות.
*באופן מקומי המחלה יכולה להופיע אצל המטופל בצורה אחת או בכמה צורות בו זמנית

הצורה הרטיקולרית:
הצורה הנפוצה ביותר, לא מאורגנת.מופיעה בעיקר בשטח הבוקאלי בשני צידיו ללא כאב וללא סימפטומים.יכולה להופיע גם בלשון בג'ינג'יבה ובשפתיים.
צורת פלאק:
דומה ללאוקופלקיה בד"כ מתפתחת על צידי הלשון או בבוקאל. צורה יו מופיעה בעיקר אצל מעשנים צורת פפילה:
צורה זו מאופיינת ע"י התרוממויות של המוקוזה דומה לצורה שמופיעה על גבי העור. צורה לא נפוצה מופיעה בעיקר על הגינג'יבה או על הפלט.
צורת אטרופיק:
יכולה להופיע בשילוב עם הצורה הרטיקולרית, יכולה להראות מפושטת או ארוזיבית - שפשוף.
מופיעה על הג'ינג'יבה, צורה כואבת ושורפת.
צורה ארוזיבית:
מופיעה בצורה גרנולוטיבית מבריקה עם משטחים משופשפים שמדממים בקלות.
צורה זו לרוב כואבת והיא מחריפה עקב מצב נפשי ירוד.
צורת בועות:
שלפוחיות שמשאירות שטח כיבי כואב מאוד - אטרופיק.
מופיעה בעיקר בחלק הפנימי של המוקוזה האוראלית ובצידי הלשון.

אתיולוגיה של המחלה
הסיבה המדויקת למחלה זו לא מובנת עד תום. מחלות רבות יכולות לגרום להופעת הליכן פלנוס כגון: סכרת, לחץ דם גבוה, קולגן ראומטיק, סיבות נפשיות כרוניות, זיהום ויראלי וכן תגובה לתרופות. כמו כן סברו בתחילה שיש קשר בין הכספית שנמצאת בשחזורי אמלגם למחלה אך מחקר שבדי שנערך ב-1994 על 51 מטופלים הראה שאין שום קשר בין אמלגם לליכן פלנוס. לעומת זאת קיים קשר בין נטילת תרופות מסוימות לבין הימצאותה של המחלה, כגון: חוליHIV שנוטלים קוקטייל של תרופות שיכולות לגרום למחלה.

הקשר בין ליכן פלנוס לסרטן
מאמרים רבים נכתבו על יכולת הפיכתה של המחלה לצורה ממאירה(סרטן).
לא נחקרה לעומק הקורולציה בין התפתחות הקרצינומה לליכן פלנוס אך רוב הכותבים מסכימים שהתפתחות של קרצינומה בתוך הליכן פלנוס היא קטנה אבל רק בגלל הסיכון לאפשרות של התפתחות תאים סרטניים מתוך הליכן פלנוס מבצעים מעקב אחרי מטופלים הסובלים מהמחלה הכרונית.

הטיפול במחלה
צורת הטיפול הראשונית היא חינוך הפציינט ע"י הסבר המחלה, צורתה, עוצמתה שיכולה להשתנות ואורכה. טיפול המומלץ ברוב המקרים הוא שליטה על הסימפטומים כיוון שאין ממש תרופה למחלה. שלושת הסוגים הראשונים של המחלה הם א-סימפטומטיים ולא מצריכים טיפול וזה כיוון שהם לא פוגעים בתפקוד או באסטטיקה. לשלושת הסוגים האחרים נותנים קורטיקול סטרואידים בשביל להפוך את נגעי הכיב לצורה הפשוטה יותר שלהם לפלאק או לרטיקולר.
טיפול נוסף שניתן לתת הוא: חומצה רטינית, ציקולוספורינים. במקרים חמורים ניתן לתת סטרואידים סיסטמים (ספציפית למחלה). בגלל שהליכן פלנוס הוא מצב אינפלמטורי (דלקתי) השליטה בפלאק הדנטלי היא חיונית.

טיפול תרופות
סטרואיד מקומי (%0.05 FLUOCINONIDE GEL
1 להניח על אזורים נגועים אחרי אוכל ולפני שינה.
2. ACETONIDE TRIAMCINOLONE - אותו עיקרון כמו סטרואיד.
3. DEXAMETHASONE - כפית שטוחה לגרגר במשך 2 דקות פעמיים ביום ולירוק.

סטרואיד סיסטמי (תרופות) לאנשים עם דיכוי מערכת החיסון:
1. DEXAMETHASONE - לשתות כף 1 ארבע פעמים ביום למשך 3 ימים, לאחר מכן לשתות עוד 3 ימים כפית 1 ארבע פעמים ביום. לאחר מכן למשך 3 ימים
נוספים בולעים כל כפית שניה. ובשלב הסופי מגרגרים מהנוזל 4 פעמים ביום ויורקים לפני השינה ואחרי האוכל.
2. PREDNISONE כ9 כדורים בבוקר להורדת ההתקפה.
3. AZATHIOPRINE טבליה 1 פעמיים ביום.

סטרואיד הזרקה ()DEXAMETHASONE אחרי הרדמה מקומית הזרקה של 1-0.5 מיליליטר ליד השוליים של הכיב פעמיים בשבוע עד להחלמה.

הצגת מקרה
גבר בן 69 אנמנזה רפואית כוללת: סכרת, איסכמיה (חוסר חמצן לשריר הלב), בצקת בריאות, לחץ דם גבוה, אנגינה פקטוריס, בעיות בגב התחתון, גידול ללא אפשרות לניתוח במוח ובעיקבות זה חוסר שמיעה באוזן השמאלית. עבר פעמיים מעקפים והוצאת אבן מהכליות. לחץ דם ונשימה בגבול הנורמלי אך דופק לא סדיר. כמו כן המטופל פגוע נפשית בעקבות גירושין.

הבחנה דנטלית
כוללת אבחון של ליכן פלנוס משנת 1991 ואיבוד של מספר שיניים בעיקבות פריודונטיטיס. עברו שישה חודשים מניקוי האבן האחרון. בבדיקה קלינית
1. ליכן פלנוס - כיב בג'ינג'יבל בעל רגישות גבוהה.
2, הרבה פלאק.
3. אבנית על ותת חניכית
4. מדד פלאק - 42% (PLACK INDEX)
5. בדיקה פריודונטלית - כיסים 5-6 מ"מ בכל הפה, דימום ומוביליות דרגה 1 בשלוש שיניים. בצילום רואים איבוד של עצם הוריזונטלית.

הטיפול העצמי של המטופל כלל:
פעמיים ביום צחצוח שיניים וחוט דנטלי, שטיפות עם כלורהכסידין. כמו כן המטופל הראה רצון רב לשמור על שארית שיניו.

איבחון תוכנית טיפול
למרות שהמטופל צחצח את שיניו באופן סדיר, הטכניקה שלו לא היתה טובה ומנע ממנו הרחקת הפלאק.
הטיפול כלל:
ניקוי אבנית בארבעה רבעים והקצעת שורשים עם סקיילר אולטרסוני וחינוך להיגיינה עצמית. הטיפול נעשה תחת ביקורת תמידית של לחץ דם ולב וכן הנחת
ניטרוגליצרין בהישג יד.

החינוך של המטופל כלל:
בכל פגישה בוצעה בדיקת P.I מול מראה יחד עם המטופל, וכן הוחלפה מברשת השיניים לרכה יותר. הוא קיבל גם מברשת PROXABRUSH וכן הוראה להשתמש בשטיפה על בסיס כלורהכסידין ללא אלכוהול. כמו כן הומלץ למטופל להמנע ממאכלים חריפים ומלוחים.

הערכת הטיפול האוראלי:
המירקם של הג'ינג'יבה הצבע והמבנה נבדקו לאחר החלמה של 14 יום ונמצאה החמרה של עומק הכיסים באזור המולרים במקסילה. כמו כן נשמר הדימום בכל האזורים.
ה P.I ירד מ 42- ל39. הליכן פלנוס לא נראית אלימה כמו בפעם הראשונה והמטופל הרגיש טוב יותר דיון על המקרה:
למטופל יש מספר פקטורים שהם יחודיים למטופלים עם ליכן פלנוס. מטופל זה נמצא מעבר לגיל המעבר, בעל סכרת ורגישות נפשית גבוהה. כמו כן יש לו היסטוריה של לחץ דם לא תקין. המטופל נוטל תרופות רבות שיכולות לגרום להופעת המחלה. המחלה אצל מטופל זה נשארה רק בחלל הפה ולא עברה אל שאר איברי הגוף. אצל מטופל זה, מחלה זו הופיעה בצורה רטיקולרית וארוזיבית.
הפציינט דיווח על הרגשה טובה יותר בעיקר לאחר התחזוקה שעבר, אבל המחלה היתה חוזרת ללא סיבה הנראית לעין.
סיכום:
השינניות חייבות לעבוד בשיתוף פעולה עם הרופאים המקצועיים על מנת למנוע סיבוכים, כיוון שאין תרופה למחלה. חשוב להמליץ לחולים אלה לבקר באופן תכוף אצל שיננית לשם שליטה על רובד החיידקים בפה.

x