הפרעות מפרקי הלסת

26/08/2015

הפרעות מפרקי הלסת TemporoMandibular Disorders
מאת רועי בחנוף - פזיותרפיסט

כמה פעמים נתקלת בקשיי מטופל בפתיחת הפה בעת ניקוי אבנית? כמה פעמים שמעת סיפורים על כאב בלחי, בחניכיים או בשיניים שמתעקש לא לחלוף למרות טיפולי שיניים, עקירות, ואפילו ניתוחי חניכיים?
מפרקי הלסת ומערכת שרירי הלעיסה הנם המקור ופיזיוטרפיה למפרקי הלסת הינה לעיתים קרובות התשובה הנכונה.
מאמר זה יסקור בקצרה את מבנה המפרק, הבעיות הנפוצות והטיפול בהן.
בין 1 ל51- אחוז באוכלוסייה הכללית סובלים מבעיות במפרקי הלסת, המתבטאות בכאבי לסת, הפרעות בתנועת הלסת, הפרעות בלעיסה ובמקרים קיצוניים גם בדיבור.
בעת טיפולי שיניים, הפרעות מסוג כזה עלולות לגרום לכאב חזק וממושך ולהגבלה קשה בתפקוד מערכת הלעיסה שיכולים להמנע עם התיחסות מתאימה של השיננית או רופא השיניים המונח TMD מתייחס לקבוצת בעיות קליניות המערבות את מפרקי הלסת ואת שרירי מערכת הלעיסה. בעיות אלו הינן תת קבוצה של בעיות שריר ושלד והן אחד הגורמים העיקריים לכאב , שאינו דנטאלי, באזורי הלסת הצוואר והפנים. הסימפטומים המתלווים להפרעות אלו, עלוליםלגרום לירידה משמעותית ברמת החיים ולעיתים מתפתחים למצב כרוני היכול להמשך חודשים ואפילו שנים הטיפול ב TMD נעשה בגישה מולטידיספלינארית,
מעורבים באבחון ובטיפול בבעיה: רופאי שיניים, רופאי פה ולסת ומקצועות פרא - רפואיים כגון שינניות ופזיותרפיסטים.
מבנה המפרק:
מפרק הלסת הנו מפרק סינוביאלי, נמצא מעט קידמי לאוזן ומורכב משלושה חלקים עיקריים:
Mandibular Fossa- שהוא השקע המפרקי הנמצא בעצם הטמפוראלית שהיא חלק מהגולגולת, Mandibular Condyle- שהוא החלק העולה מהלסת התחתונה ויוצר את החצי התחתון של מפרק הלסת. בינהם, דיסק מפרקי הבנוי מרקמת סחוס ותפקידו לבלום ולחלק את הלחצים המופעלים על המפרק.
המשטחים המפרקיים מצופים גם הם בסחוס שיחסית למפרקים אחרים בגוף, בנויים מאחוזים גבוהים של קולגן על מנת לאפשר את העבודה היומיומית בעומסים גבוהים ללא השחקות.
שרירי הלעיסה הסוגרים העיקרים הנם: המסטר (ממוקם בצד החיצוני של הלסת התחתונה - בלחי), מדיאל פטריגויד (ממוקם מקביל למסטר בצד הפנימי של הלסת התחתונה), טמפוראליס (ממוקם בצד הגולגולת מעל לאוזן).
שרירים פותחים עיקריים: לטראל פטריגויד (ממוקם קידמית לראש הקונדייל ומתחבר מקדימה לעצם הספנואיד),
קבוצת שרירים סופראהיואידים (ממוקמים בין עצם ההיואיד והלסת התחתונה וגם מרכיבים את בסיס הלוע)
קבוצת שרירים אינפראהיואידים (ממוקמים בין עצם ההיואיד ועצמות הבריח בקדמת הצוואר).
המפרק סגור בתוך קופסית הבנויה מרקמת חיבור עם נוזל סינוביאלי בתוכה, ומחוזק על ידי מספר רצועות
וליגמנטים העוזרים לשמור על המבנה ותנועתו הנכונה של המפרק.
טווח המפרק נע בין 0.4 ל0.6- מילימטר הנמדדים בין השיניים הקדמיות. טווח זה מורכב משתי תנועות עיקריות המבוצעות על ידי ראש הקונדייל כנגד הפוסה: תנועת רוטציה ותנועת גלישה קדימה.
על הדיסק המפרקי, המחובר למקומו על ראש הקונדייל על ידי מספר רצועות, להיות במיקום מדוייק בזמן הפתיחה וסגירת הפה על מנת למלא את תפקידו.
בעיות עיקריות:
1 . כאב ממקור מפרקי: כאב הנובע ממצב דלקתי באחד ממבני המפרק הרכים כגון: קופסית, רצועות ודיסק.
2. כאב ממקור שרירי: כאב הנובע מבעייה באחד משרירי מערכת הלעיסה: (ספזם או טריגר פוינט וכו').
3. הגבלת תנועה של הלסת עקב כאב או בעייה מבנית כלשהיא. הגבלות בתנועה עלולות להגרם גם מבעייה בתנועת הדיסק המפרקי המתבטאת ברעשים "קליקים" בעת תנועה ו/או הגבלת תנועת הלסת, טראומה למפרק או לשרירים, וכן, מחלות אחרות הפוגעות המערכת שריר ושלד בגוף.
קימות היום מרפאות מפרקי הלסת הצמודות לרוב למחלקות כירורגית פה ולסת בבית החולים. מרפאות אלו מאבחנות ומפנות לטיפול הנכון. ברוב מצבי ה-TMD הטיפול הראשוני יהיה שמרני ויכלול טיפול תרופתי ופזיותרפיה.
הפרעות מפרקי הלסת TMD – Temporomandibular Disorders
קבוצה זו הינה הנפוצה ביותר וכוללת:
דלקות מפרק, רעשים מפרקיים "קליקים", הפחתת תנועה או עודף תנועה, ספזם שרירי, כאב ממקור מפרקי עקב שחיקת מפרק.
הסיבות לפגיעות אלו רבות ומגווונות: עודף שימוש בלסת (כגון לעיסת מסטיק), מחלות מפרקים (כגון אוסטאוארטריטיס), הידוק ושחיקת שיניים בשינה ולעיתים במצבי עירות (ברוקסיזם), בעיות סגר וחסר שיניים וגם מצבים של מתח וחרדה הגורמים לספזם שרירי מערכת הלעיסה והצוואר ובעקבותיהם לכאב והידוק שיניים.
מחלות מפרקים:
בקבוצה זו נכללות כל מחלות המפרקים הפוגעות גם בשאר מפרקי הגוף: מחלות ראומטיות (ראומטויד ארטריטיס, מחלות קולגן וכו'), מחלות ניווניות שונות, גידולים ובעיות התפתחות בלתי תקינה.
טראומה של פנים ולסתות:
שברים של קונדיל הנפוצים אצל ילדים בעקבות נפילה על הסנטר, תאונות דרכים הגורמות לשברים של לסת ופנים ופגיעה בריקמה רכה.
מצבים לאחר ניתוח של מפרקים ולסתות:
שטיפת מפרק, ניתוחי לסת לתיקון הפרעות מפרקיות כגון מיקום לא נכון של הדיסק (נעילת מפרק או "קליקים" חזקים), תיקון ניתוחי של הפרעות בהתפתחות הלסת כגון עודף גדילה של לסת תחתונה (ניתוח אורטוגנאטי), שיחרור ניתוחי של הדבקויות במפרק ואף החלפת מפרק. מצבים ניתוחיים לאחר טראומה בהתאם לפגיעה.
טיפול פיזיקלי:
מטרתו העיקרית של הטיפול להחזיר ללסת טווח מלא נטול כאב ותיקון הסגר.
במצבי TMD המטרה הראשונה הינה הפחתת כאב, בהתאם למקורו: אם מקור הכאב הוא המפרק, נשתמש בטכניקות משפרות תנועה כגון מוביליזציות ומניפולציות, מסג' עמוק המכוון למבני המפרק הרכים)קפסולה ורצועות(ולעיתים גם מיכשור חשמלי כגון אולטרסאונד וחימום.
אם מקור הכאב הוא שרירי, נשתמש בטכניקות מסג' ומתיחה, שחרור נקודות הדק (Trigger Point)חיזוק שרירים ושיפור קואורדינציית התנועה של הלסת, בתוספת חימום או קירור להפחתת כאב.
במצבים לאחר טראומה וניתוח: בהתאם לפרוטוקולי טיפול, שיקום התנועה ושחרור צלקות, חיזוק שרירים, הפחתת נפיחות ושחרור ספזם שרירי. נשתמש בטכניקות כקודם בתוספת מסג' לימפתי
ו Deep Friction Massageלשחרור צלקות והדבקויות.
הטיפול הפיזיקאלי מלווה את הטיפול הרפואי הנדרש הכולל: טיפול תרופתי וטיפול בסד סיגרי.
סיכום:
שיתוף הפעולה בין הרופאים ושאר המטפלים, חשוב לאין ערוך לאבחון וטיפול יעיל ובזמן הנכון.
האבחון של בעיות במפרקי הלסת מתחיל פעמים רבות אצל רופא השיניים בעת פתיחת פה גדולה וממושכת, היווצרות כאב, ספזם שרירי ו"קליקים" של המפרקים הינם תופעות נפוצות ביותר.
מתן אפשרות לטיפול הכולל הפסקות מרובות הינו הצעד הראשון להפחתת הבעיה, והפנייה למרפאת פה ולסת ופזיותרפיה יבוא בעקבותיו.
המודעות לבעיות מפרקי הלסת ואפשרויות הטיפול המגוונות בכל שכבות האוכלוסיה וכן שיפור הידע
והמקצועיות בתחום זה בקרב הצוות הרפואי, יתרום להפחתת התופעה ולשיפור משמעותי בטיפול הרפואי ורמת החיים.

x