עיתון הארץ 29.11.2004


עיתון הארץ 29.11.2004
השינניות רוצות להשתחרר מהתלות ברופאי השיניים
מאת: רותי סיני

משרד הבריאות כבר נתן גושפנקה לתביעות השינניות, אך ברגע האחרון נסוג השר נוה בלחץ רופאי השיניים ונמנע מהכרעה בעימות המר.


ישנה שמועה שאי שם בארץ עובד שינן , אולי בבני ברק . באגודת השינניות לא יכולים לאשר את השמועה. ככל הידוע באגודה, כל 850 השיננים המורשים בישראל הן ממין נקבה. ייתכן אף שזו אחת הסיבות לסחבת ולמבוי הסתום שאליו נקלע מאבקן המתמשך לעצמאות ניהולית מרופאי השיניים.
משרד הבריאות כבר נתן גושפנקה לתביעות השינניות וניסח תקנות שהוגשו לפני שנה וחצי לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת. אבל יום לפני הדיון המתוכנן ביולי 2003 משך משרד הבריאות את התקנות המוצעות ,ומאז מחכה השר נוה שהשינניות והרופאים יגיעו להסכמה ויחסכו ממנו את הצורך להכריע בעימות המר. השינניות נפגשו אתו פעמיים ונועדו לא אחת עם ראשי ההסתדרות לרפואת השיניים, אבל הסכמה לא נראת באופק.


שורש הוויכוח הוא על שני סעיפים בתקנות המסדירות את עבודת השינניות- שכל שינוי בהן, מחייב על פי חוק, התייעצות עם רופאי השיניים. אחת קובעת ששיננית היא עובדת של רופא השיניים; השנייה קובעת ששיננית מורשית לעבוד רק בנוכחות רופא השיניים שמפקח על עבודתה.
" אם רופא יוצא למילואים או רופאה יוצאת לחופשת לידה , למשל, השיננית מושבתת. אם הרופא יוצא לקניות, השיננית צריכה לבטל תורים ". אומרת דלית ארמוזה ,פעילה במאבק.
לא רק שהשיננית לא יכולה לעבוד, הרבה פעמים היא גם לא מקבלת משכורת ". זאת משום שהתקנות אמנם קובעות ששינניות הן עובדות של רופאי השיניים ,אבל רופאים רבים לא רוצים להיחשב כמעסיקים כדי לא לשלם להן דמי מחלה והבראה ,פיצויים ועוד. כתוצאה מכך נדרשות שינניות רבות להנפיק חשבוניות כאילו היו עצמאיות ובהיעדרותו של הרופא אין להן כל הכנסה.
"הצענו פשרה נדיבה" אומר הדר' יצחק חן, יו"ר ההסתדרות לרפואת השיניים. "הסכמנו שהן יתלו שלט עם השם שלהן בכניסה לקליניקה הסכמנו שהן יהיו שכירות או עצמאיות". אבל השינניות אומרות שאין בכך כל פשרה, הואיל ולמעט השלט ( "ממש ויתור חשוב" ,אומרת ארמוזה בציניות), זה גם המצב ששורר כיום בשטח. לעומת זאת , בתקנות שניסח משרד הבריאות בוטלה הדרישה ששינניות יהיו עובדות של רופאי השיניים, בין השאר מתוך הכרה כי התניה כזאת לא תעמוד במבחן בג"ץ לנוכח חוק יסוד: חופש העיסוק.


תנאי שעליו רופאי השיניים אינם מוכנים להתפשר הוא הפיקוח. השינניות מכחישות שהן דורשות לעבוד בלי פיקוח ומאמצות את הנוסח שהציע משרד הבריאות , הקובע כי שיננית "תימצא בכל עת בפיקוח מקצועי של מורשה לריפוי שיניים " – היא תטפל רק במטופלים שהופנו אליה על ידי רופא שיניים, תקבל הנחיות טיפוליות מהרופא, תדווח לו בכתב על הטיפול שביצעה ותפעל במרפאה שבה הרופא ניתן להשגה בכל עת" . את ההגדרה הזאת מפרשות השינניות כאפשרות לזמן רופא שיניים תוך זמן קצר במקרה חירום- כשם שעושות האחיות שמטפלות במטופלי דיאליזה בלא נוכחות רופא, ויכולות לזמן רופא בתוך שבע או שמונה דקות במקרה הצורך.


רופאי השיניים סבורים שנוכחותם מתחייבת בכל עת, גם למקרי חירום דנטליים וגם למקרי חירום רפואיים – למשל במקרה שמטופל מאבד הכרה או מתחיל לדמם. השינניות אומרות שאלה מקרים נדירים ביותר ומביאות חוות דעת של הפרופ' סגן כהן הרולד מהמחלקה לרפואה קהילתית ובריאות הציבור בהדסה עין כרם ירושלים, הממונה על לימודי שיננות, שכותב כי במשך 25 שנה לא היה אף מקרה מוות או סכנת חיים למטופל אצל שיננית" אם חס וחלילה צריך, יש פלאפון, יש שח"ל, יש מד"א", אומרת ארמוזה. היא גם מכחישה את טענתו של חן כי ביותר מ-90% מהמקרים צריך להרדים את פיו של המטופל לפני הסרת אבנית . " בדרך כלל אני לא מרדימה ואם מטופל רגיש במיוחד יש ספריי או משחה מקומית . זה לא טיפול חודרני. גם קורה לא אחת שרופא יוצא בזמן שאנחנו עובדות ומשאיר אותנו עם מטופל". אבל פרופ' מרק ליטנר , יו"ר המועצה המדעית של הסתדרות רופאי השיניים, אומר שחייב להיות פיקוח מיידי וזמין על עבודת השינניות, משום שההכשרה שלהן אינה מספקת כדי שיוכלו לטפל באופן עצמאי, בוודאי לא במקרי חירום. "השיננית צריכה לנקות את שיניים. פשוט מאוד.זה שיש להן שאיפות להרחיב את תחום העיסוק שלהן, בבקשה. אם הבנות רוצות לעבור הכשרה של רופא שיניים שילמדו שש שנים ,לא שנתיים. אבל לא כל אחת מהן תהיה זכאית ללמוד מבחינת הנתונים שלה.

אפילו בהרצאות שלי לשינניות אני נדרש לפעמים לשפה פשוטה יותר כדי שיבינו על מה אני מדבר".
באגודת השינניות מתקוממים נגד הערות דוגמת זו, שמשקפות לדעתן התנשאות וזלזול. הן מצביעות למשל על מכתב שנשלח במאי 2003 לחברי ההסתדרות , שבו נכתב בין השאר כי דרישותיהן יובילו לפתיחת "בוטיקים להיגיינת השן ומשם הדרך קצרה לטיפולים אחרים חוץ מהסרת אבנית" .
המכתב גם מחזק את תחושתן שהתנגדות רופאי השיניים לדרישותיהן נובעת גם מחשש מפני תחרות. לא רק שישנה הצפה של רופאי שיניים בשוק, שלא לכולם יש פרנסה רווחית, אלא שרפואה מונעת מהסוג שמבצעות השינניות משמעותה אף היא פגיעה בפרנסת הרופאים, הן אומרות.
אין תחרות עם רופאי השיניים כי הן זקוקות לנו , אומר חן בתגובה. הוא גם מתקומם על הצעת השינניות שהן ישלמו לרופאים כדי לפקח עליהן. "מה פתאום שאני אעבוד אצלה – ואם לא ימצא חן בעיניה הפיקוח שלי, היא תפטר אותי? שיננות זה מקצוע עזר לרופאים בשלוש פעולות ספציפיות ותו לא- היגיינת הפה , הדרכה להיגיינה והסרת אבנית".


חן אומר שההסתדרות מוכנה לעזור לשינניות בכל מה שקשור לרצונן להתפרנס ואף מציע להן להצטרף להסתדרות –מהלך שבאגודה מפרשים כניסיון לעקר את מאבקן. חן מכחיש "תחת הגג שלנו הן יוכלו ליהנות לא רק ממבצעים, ביטוחים השתלמויות וכו', אלא גם נוכל לעזור להם מול מעסיקים".
השינניות נרתעו עד כה ממאבק תקיף יותר, בין השאר בגלל תלותן ברופאים לפרנסתן.
"מחנכים אותן מיום כניסתן לעבודה שהן שטיח" אומר עורך הדין צפריר בן אור, היועץ המשפטי של האגודה. "אין סיכוי שנגיע להסכם. נוה צריך להכריע- הוא שר לא מגשר"
אולם במשרד הבריאות אומרים בתגובה כי הם מנסים "להביא לסיכום שיהיה מקובל על ארגון רופאי השיניים ועל אגודת השינניות" .

x