אש"י - איגוד השיננות הישראלי

banner

דילמות ברפואת שיניים

26/08/2015

 

דילמות ברפואת שיניים - המערכת הציבורית והמערכת הפרטית

מאת פרופ' יונתן מן,

מנהל המחלקה לרפואת שיניים קהילתית בפקולטה לרפואת שיניים הדסה עין כרם ירושלים.

לשעבר, דיקן הפקולטה לרפואת שיניים.

(ההרצאה ניתנה באסיפה הכללית של איגוד השיננות הישראלי באפריל 2007).

 

כל מערכת מורכבת מתשתית ומכוח אדם , התשתית במקרה שלנו היא:

מרפאות השיניים, וכוח האדם הוא: הצוות דנטלי.

הצוות הדנטלי : סייעות, שינניות , רופאי שיניים .

התשתית הטיפולית כוללת כיום: כ- 4000 מרפאות שיניים פרטיות ו- 491 תאגידים המפעילים , 694 מרפאות שמתוכן 62 בבעלות רשויות מקומיות ,

221 מרפאות בקיבוצים ,57 מרפאות של עמותות ,151 בבעלות קופ"ח , ו- 203 שייכות לתאגידים פרטיים –מסחריים.

כוח אדם:מצבת כח האדם כוללת:

רופאי שיניים- 9098

שינניות – 1100

סייעות – 5000

יחס רופא שינניות 1:10 –שיפור מן העבר (1:13) אך רחוק ממדינות מערביות. כך למשל בארה"ב היחס משתנה בין 1:1 ל- 1:2   .

היחס  בין רופא שיניים לאוכלוסיה בארץ הוא מהגבוהים בעולם  1:770  .

 

הגורמים המעורבים בטיפול הם:

-רופא שיניים שיננית

-המתרפא

-המנהלנים – בעלי העסקים

לכל אלה  אינטרסים שונים ומנוגדים.

המפקח: משרד הבריאות, שלחלק מהפיקוח "אין לו שיניים".

המערכות המעורבות הינן:

-          הר"ש (הסתדרות רופאי השיניים), המייצגת מערכות פרטיות,

-          תאגידים ומרפאות מסחריות, כולל קופ"ח,

-          משרד הבריאות,

-          חברות ביטוח.

 

בין כל המערכות הללו קיימים ניגודי אינטרסים אציין כמה מהם:

1. דילמת -חוק ביטוח בריאות ממלכתי :

אם וכאשר תאושר תוספת דנטלית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי , "צינור" העברת הכספים יהווה ניגוד אינטרסים. העברה יכולה להיות דרך:

-          קופות חולים

-          מערכות ביטוחיות – כגון "שילוח"

-          מועצות מקומיות

-          צד שלישי- כגון הר"ש, או גוף עצמאי לגמרי, שיהיה אחראי על העברת הכספים.

ההיגיון בהעברת כספים דרך קופ"ח הינו בהשלמת הטיפול הבריאותי הכללי , כק שלא תהייה מערכת ביטוח בריאות ממלכתית כפולה .

רופאי השיניים הפרטיים שאמורים להיות מיוצגים ע"י הר"ש (הסתדרות רופאי השיניים) יתנגדו ל"צינור הזה" מחשש להפיכת מרפאות השיניים הפרטיות לנותנות שרות דרך קופ"ח ובכך, הקופה תהפוך למעסיק של רופ"ש הפרטי שיחתום עמם חוזה שרות .

 

    מי ייהנה?-

  - מקבלי השרות ?- האם הם ייהנו?

    ברור כי מקבלי השרות מצד אחד ייהנו, אלה שאינם יכולים לקבל

    טיפול בשל מגבלות כספיות , יקבלו אותו דרך המערכת הממלכתית .    

 

   -נותני השרות?- האם הם ייהנו?

גם לגבי נותני השירות תיווצר דילמה ,כאשר יהיה שוני בין המערכות הפרטיות לבין המערכות המסחריות . המערכות המסחריות, בדומה לקופ"ח, ייהנו הן מתזרים מתרפאים והן מתזרים כספים. ואילו נותני השירות הפרטיים, אומנם יקבלו תזרים מטופלים, אך סביר להניח שלא יהיו מרוצים מהפיצוי הכספי, שעלול לגרום לירידה ברמת השרות ואיכותו.

 

2. דילמת -שינניות :

 השינויים הנוכחיים בתקנון הם:

- במרפאה מצוי מורשה לריפוי שיניים לפי הצורך ולפי שיקול דעתו של רופא השיניים.

- השיננית תוכל לעסוק בעבודתה בו בעת עם מספר רופאי שיניים מבלי להיות עובדו של מי מהם.

    - שימוש בתכשירים לטיפול במחלות חניכיים שמוכנסים לפה, והם            

    משתחררים מאוחר יותר, והכל עפ"י מרשם רופא .

    האם זה טוב לכולם?

    כאשר בעלי האינטרס הם:

-          שינניות

-          רופאי השיניים

-          הר"ש

 

במקרה הזה לא בהכרח עמדת הר"ש מייצגת את עמדת הרופאים .

מבחינת השינניות, השינוי הנוכחי בתקנות, פותר מספר בעיות שהצטברו במשך השנים.

 

הר"ש מתנגדת לשינויים אלה ואף מתנגדת, למיטב הבנתי, לאקדמיזציה .

לעומת זאת,  במחקר שנעשה ע"י דר' נטע עבדי, נמצא כי 88% מרופאי השיניים בשטח, חושבים שיש לאפשר לשינניות להרחיב את לימודיהן לתואר אקדמי, בניגוד לעמדת הר"ש.

 

האקדמיזציה אושרה כתוכנית סופית ע"י המועצה להשכלה גבוהה ב- 1996 , ולצערי , התוכנית לא יצאה אל הפועל בשל בעיות אדמיניסטרטיביות, שבין הדסה לאוניברסיטה העברית וב-1999 (3 שנים לאחר האישור) פג תוקף האישור.

מובן שרעיון האקדמיזציה בשיננות הנו בעל חשיבות ממדרגה ראשונה – הן לבריאות הציבור ,והן למקצוע .

 

3. דילמת –התקנות לסייעות :

רופאים פרטיים – הר"ש

מרפאות מסחריות.

 

נושא נוסף, שיכול להוות ניגוד אינטרסים בין המערכת הציבורית למערכת הפרטית הוא נושא – התקנות לסייעות .

כך למשל, כבר כ-20 שנה מתקיימים מאמצים להעברת תקנות מסודרות בנושא סייעות ועד לרגע זה התקנות אינן מוסדרות.

מרפאות מסחריות ( קופ"ח ,בתי חולים,תאגידים למיניהם ) עומדות על כך שסייעות המתקבלות לעבודה תהיינה עם הכשרה מקצועית . עם זאת יש לציין שתפקיד הסייעות איננו מעוגן בחוק, ולכן משרד הבריאות איננו מחייב העסקת סייעות בעלות תעודה .

יש מקום להניח שחלק גדול מרופ"ש הפרטיים לא מעוניינים לקדם נושא זה, בעיקר משום האספקטים הכלכליים הקשורים בכך, ואמנם זו גם עמדת ההיסתדרות לרפואת שיניים.

 

4. דילמת לימודי המשך- חובה או רשות :

שינניות – רופאי שיניים

חסרונות:

-          מחצית מרופאי השיניים אינם חברים בהר"ש.

-          מחצית מהשינניות אינן חברות באיגוד.

 

מוצע כי ההתעדכנות תהא חובה ולא רשות.

זו תתבצע רק ע"י אישור רישיונות אחת ל-X שנים בהתאם ללימודי ההמשך.

 

יתרונות:

-          רישום מסודר ומאורגן במשרד הבריאות.

-          הקניית ידע ומידע בצורה מסודרת לכלל נותני השירות ולמטופלים.

 

אין לי צל של ספק כי לימודי המשך, הן לרופאי השיניים והן לשינניות חייבים להיות מעוגנים ומסודרים כלימודי חובה .

החשיבות הינה לא רק בעדכון ידע, אלא גם לצורכי עדכון כתובות, ומידע על כמות רופ"ש ו-או השינניות הפעילים בשטח. כיום למשרד הבריאות אין נתונים מדויקים לגבי רופ"ש והשינניות הפעילים.

הר"ש מתנגדת ללימודי המשך חובה , ומציגה כפיתרון את רעיון "רופא השיניים המעודכן" שלהערכתי הינו רחוק מלספק מידע וידע לאוכלוסיית רופאי השיניים . לא כל שכן כאשר רק כ-50% מהם הינם חברים בהר"ש.

הדבר אמור גם לגבי שינניות, גם כאן יש למצוא פתרון הולם.

 

5. דילמת- חיזוי כוח אדם:

-          מטרת החיזוי הינה: קביעת מספר השינניות והרופאים הדרושים בשוק על פי צרכים ודרישות.

-          חיזוי מצריך קבלת מספרים מדויקים לגבי כח האדם הקיים.

-          חלוקה גיאוגרפית נכונה של כח האדם.

-          סקרים אפידמיולוגים עדכניים על מצב התחלואה.

כל אלה באחריות משרד הבריאות – אך אינם מבוצעים .

 

לחיזוי כוח אדם ברפואת שיניים יש משמעות עליונה . הן במחשבה על עתיד השינניות והן במחשבה על עתיד הרופאים.

לצורך החיזוי יש לקבל מידע עדכני ואמיתי בנושא מספר רופאי השיניים והשינניות הקיימים, ומספר רופאי השיניים  והשינניות העובדים , מספר שעות העבודה הממוצע שלהם וכמו כן, מידע לגבי תחלואה ,צרכים ודרישות.

נראה כי כל העוסקים בנושא תמימי דעים לגבי חשיבות הנושא ,עיקרו אמור להתבצע ע"י משרד הבריאות , אך בשל בעיות תקציביות איננו מתבצע.

זאת ועוד, עדכון המצב העכשווי בנושא כוח אדם לא יכול להתבצע ע"י משרד הבריאות ללא שיתוף פעולה של נותני השירות.

יש לציין כי דווקא רישום השינניות מדויק הרבה יותר ועדכני יותר מאשר רישום רופאי השיניים. וזאת הן בשל מספרן הקטן  יחסית והן בשל רצונן לעמוד בדרישות משרד הבריאות ,ולהתעדכן דרך ימי עיון מטעם איגוד השיננות אליו חלקן משתייכות .

 

6. דילמת – ביטוח דנטאלי :

המשימה - עליה מ- 8% בארץ לדומה לקיים בארה"ב 58%.

הר"ש- נגד, בתנאים הנוכחיים.

איגוד השיננות- נגד בתנאים הנוכחיים.

האדמיניסטרטורים, העסקנים – בעד.

 

הביטוח הדנטאלי מכסה כיום בארץ כ-8% מכלל האוכלוסייה לעומת 58% בארה"ב.

גם כאן קיימת דילמה. האדמיניסטרטורים או בעלי מרפאות גדולות, מעוניינים בביטוח דנטאלי רחב ככול האפשר, שיביא לשימוש יתר בשירותי נותני השירות .

לעומתם, נותני השירות, גם רופאי השיניים הפרטיים ובראשם הר"ש וגם השינניות, למרות שרואים בכך הגדלת כמות המטופלים, מתנגדים לתנאי הביטוח הקיימים  בעיקר בשל הפיצוי הכספי הנמוך  .

 

לסיכום: אחריות המדינה לאזרחיה:

בתשתיות – בהכשרה של סטודנטים ומומחים , וכן בלימודי המשך.

              בטיפול – לאוכלוסיה כולה .

בכוח אדם מספק ברמה באיכות ובמספר :

-          רופאי שיניים

-          שינניות

-          סייעות

-          טכנאי שיניים

 

בשירות : מניעה ראשונית – הפלרה + ביטוח + סל הבריאות.

          מניעה שניונית – ביטוח דנטאלי + סל הבריאות.

          מניעה שלישונית – ביטוח מקיף +סל בריאות מקיף.

 

כולנו תקווה כי ניתן יהיה לצמצם את הפערים בין בעלי העניין השונים אפילו אם סגירת הפער מסובכת ומורכבת.

 
 
 
x