טיפול במחלות חניכיים והסיכון ללידה מוקדמת

Bryan S.Michalowicz, D.D.S, James S. Hodges, Ph.D.,Anthony J.Diangelis,, D.M.D., M.P.H., Virginia P.Lupo, M.D., M.P.H., M.John Novak, B.D.S.,P.h.D., James E. Ferguson, M.D., William Buchanan, D.M.D., M.Md.Sc., James Bofill M.D., Panos N. Papanou, D.D.S., Ph.D., Dennis A.Mitchell, D.D.S., M.P.H., Stephen Metseoane, M.D., and Pat A. Tschida,Ph.D., for the OPT study

סיכום ותרגום : שרון פרידמן-יניב R.D.H

לידה מוקדמת, מוגדרת כלידה המתרחשת בטרם מלאו 37 שבועות להריון. בארה"ב עומד מספר הלידות המוקדמות על 11%. במהלך 15 השנים האחרונות מספר הלידות המוקדמות נמצא בעלייה.
לידות מוקדמות ולידת יילודים במשקל נמוך מגדילים את הסיכונים למוגבלויות קוגנטיביות, מוגבלויות עצביות ולהפרעות התנהגות בילדים. לכמחצית מהאמהות היולדות בלידה מוקדמת - לא ניתן לזהות גורמי סיכון שנשאו. מחקרים אחרונים מראים, שנמצא קשר בין לידות מוקדמות ולידת יילודים במשקל נמוך, לבין מחלת חניכיים- מחלה דלקתית הנגרמת בעיקר מחיידקים גרם-שליליים אשר גורמים להרס מערכת האחיזה של השיניים.
במספר רב של מחקרים אפידמיולוגיים בבני אדם, לא נמצא קשר בין מחלת חניכיים ללידות מוקדמות או לידת יילודים במשקל נמוך.

מטרת המחקר: נסיון להעריך ולבדוק האם טיפול חניכיים- לא כירורגי בנשים בהריון, יכול להפחית את שיעור הלידות אשר טרם מלאו להן 37 שבועות להריון ,העלאת משקל היילודים וכן הפחתת שיעור העוברים אשר התפתחותם אינה מתאימה לגיל ההריון.
במחקר השתתפו 823 נשים בהריון חד-עוברי בשבוע ה 13-17 להריונן. המשתתפות במחקר נבחרו אקראית. מכל המשתתפות במחקר נלקחה אנמנזה מדוקדקת. כל הנשים עברו בדיקת חניכיים הכוללת מדידת כיסים, רמת אחיזה, מדד דימום במדידת הכיסים, כמות הפלאק והאבנית וכן, הופנו לפי הצורך לרופא שיניים לטיפולים בשיניים טרם המחקר.
המשתתפות במחקר חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות. קבוצה אחת(413 נשים) עברה הסרת אבנית, הקצעת שורשים וכן, הדרכה יסודית וקפדנית להיגיינה אוראלית לפני השבוע ה 21 להריונן - קבוצה זו קיימה ישיבות תחזוקה שוטפות אחת לחודש. בקבוצה שנייה (410 נשים) - נדחו הטיפולים לאחר הלידה. המשתתפות בקבוצה זו עברו ביקורת שיטחית כל חודש.

תוצאות המחקר: לאחר שקלול כל הנתונים הכוללים בתוכם נתוני בריאות כללית, הפלות שהתרחשו במהלך המחקר ומשתנים אפידמיולוגים, לא נמצאו הבדלים בין שתי קבוצות המחקר. בשתי הקבוצות, שיעור הלידות המוקדמות עמד על כ- 12%. גם בהשוואה בין קבוצות המשתתפות שלהן מצב חניכיים קשה יותר, לא נמצאו הבדלים בשיעור הלידות המוקדמות.

מסקנות המחקר: נמצא שטיפולי הסרת אבנית, והקצעת שורשים לפני השבוע ה-21 להריון בצירוף פוליש אחת לחודש, לא שינה משמעותית את הסיכון ללידה טרם זמנה, העלאת משקל היילוד, לא שיפר ציוני אפגר או הפחית את שיעור סיבוכי ההריון, וכן לא הפחית את תופעת יילודים הקטנים בהתפתחותם.
תגובת החניכיים לטיפולי החניכיים שבוצעו מבחינת עומק כיסים, מדד אבדן האחיזה היה בהתאמה לתגובת חניכיים למטופלות אשר אינן בהריון.
תוצאות מחקר זה אינן עולות בקנה אחד עם תוצאות המחקרים הקודמים , שהראו השפעה מיטיבה על רמת הסיכון ללידות מוקדמות בעקבות טיפול פריודונטלי. הסיבה טמונה באוכלוסיית המחקר: המשתתפות במחקרים הקודמים, היו נשים מרקע אתני זהה (נשים צ'יליאניות ממוצא אבוריג'יני) מרקע סוציואקונומי זהה (נמוך מאוד). כמו כן ניתנו לנשים בקבוצת הניסוי שטיפות כלורהקסידין ואנטיביוטיקה סיסטמית.
המשתתפות במחקר הנ"ל, הינן מרקע מגוון והטרוגני, מ 4 מוקדים שונים ברחבי ארה"ב. לא ניתנו למשתתפות שטיפות חיטוי מאחר והשפעתן על פריודונטיטיס נמוכה, ולא ניתנה אנטיביוטיקה כלשהי.
עולה הסברה כי יתכן והטיפולים הפריודונטליים במחקר, ניתנו בשלב הריון מאוחר מידי, אך הטיפולים נעשו בהתאמה לתזמון הטיפולים במחקרים הקודמים. בעתיד יש לשקול ביצוע מחקר שבו ההתערבות נעשית בשלב מוקדם יותר, אולי אף טרום התעברות ובדיקת הממצאים וההשפעה על לידות מוקדמות.
מחקר קודם אף העלה סברה כי זיהום חיידקי מהחניכיים משפיע על השיליה ובכך, יכול לגרום ללידה מוקדמת. מחקר נוסף הראה, שבקרב נשים שעברו לידה מוקדמת יש רבות הסובלות ממחלות חניכיים. יחד עם זאת התגלה שבבדיקת השילייה מיד לאחר הלידה המוקדמת, התגלו חיידקים גורמי מחלות חניכיים רק ב 2 מתוך 59 אמהות.

לסיכום: טיפולי חניכיים לנשים עם מחלת חניכיים במהלך ההריון, הינו בטוח ואפקטיבי בשיפור בריאות החניכיים אולם אינו מפחית או משנה את הסיכון ללידה מוקדמת, לידות במשקל נמוך והתפתחות עוברית איטית.

The NEW ENGLAND JOURNAL of MEDICINE
N ENGL J MED 2006;355:1885-94 www.nejm.org